היחס שבין הסכמת ההורים לצרכי הקטינים/ עורכת הדין טל איטקין

עורכת הדין טל איטקיןפעמים רבות נקבע גובה המזונות שישלם האב לקטינים במסגרת הסכם הגירושין בין ההורים. קביעה משמעותית זו, אשר מקבלת במרבית המקרים תוקף של פסק-דין ע"י הערכאות השיפוטיות, משליכה על מצבם של הקטינים ועתידם. עולה השאלה, מה קורה במקרים בהם אין דיי בסכום שהוסכם בין ההורים כדי לספק את צרכי הקטינים. עורכת הדין טל איטקין המתמחה בתחום דיני המשפחה והמעמד האישי, עומדת על הדרכים להגשת תביעה להגדלת מזונות קטינים. 

תביעה להגדלת  מזונות קטינים שנקבעו בהסכם גירושין

קביעת גובה מזונות הקטינים בהסכם הגירושין שנכרת בין ההורים הינה תופעה נפוצה אשר זוכה לעידוד מצד הערכאות השיפוטיות. עסקינן במצב בו ההורים מסכימים על גובה המזונות שישלם האב עבור הקטינים, תוך שהחזקה היא שנשקלו בעת עריכת ההסכם צרכי הקטינים בהווה ובעתיד. במרבית המקרים, מקבל ההסכם תוקף של פסק-דין ע"י בית המשפט, דבר המקשה על שינוי גובה המזונות שהוסכם בין הצדדים מתוך עקרון-העל של כיבוד אומד דעת הצדדים.

תביעה לשינוי גובה המזונות יכולה להתרחש באחד משני מצבים. המצב הראשון, הוא מצב בו יוכח בפני בית-המשפט כי בעת עריכת הסכם הגירושין לא נשקלו באופן מעמיק ומהותי צרכיהם של הקטינים. במצב כזה, התביעה לשינוי גובה המזונות תיחשב לתביעה ראשונית למזונות, המוגשת ע"י הקטינים, אשר מטבע הדברים אינם צד להסכם שנכרת בין הוריהם.
המצב השני והנפוץ יותר, הינו מצב בו חל שינוי נסיבות המצריך בחינה מחודשת של גובה מזונות הקטינים. תביעה שכזו הינה תביעה להגדלת/הקטנת דמי המזונות, ובשל הסכמת הצדדים והחזקה כי צרכי הקטינים נשקלו בעת עריכת ההסכם, נטל ההוכחה על הטוען כבד יותר מן המצב הראשון ועליו להוכיח שינוי מהותי בנסיבות כדי שתתברר התביעה. לרוב, עסקינן בשינוי מהותי בצרכי הקטין, ביכולת החייב, או ביכולתו של ההורה המשמורן. עוה"ד טל איטקין מסבירה, כי הפסיקה נוטה להגדיר שינוי מהותי כשינוי שלא ניתן היה לצפות במהלך כריתת הסכם הגירושין, דוגמת שינוי במצבו הבריאותי של הקטין, שינוי במצבו הדידקטי וכדומה.

הגדלת מזונות נוכח אי-עמידה של ההורה בתנאי ההסכם

לאחרונה, ניתן פסק-דין בבית-המשפט לענייני משפחה בטבריה, במסגרתו אושרה תביעה להגדלת דמי מזונות קטינים שנקבעו בהסכם גירושין, נוכח השתמטות "חלקית" של האב ממילוי חובותיו. בהסכם הגירושין קבעו ההורים, כי האב ישלם סך של 3,000 ₪ עבור מזונותיהם של שלושת ילדיו יחדיו. כן נקבעו הסדרי ראיה בין האב לקטינים תוך שסוכם כי במקרים בהם לא ייצאו הסדרי הראיה לפועל, יישא האב בתשלום עבור הוצאות שמרטף להן תידרש האם. בעת בה נכרת הסכם הגירושין, התגוררו האם והקטינים אצל הוריה של האם ולפיכך לא סוכם על תשלום עבור הוצאות מדורם של הקטינים.

כעבור שלוש שנים, הגישה האם תביעה להגדלת דמי המזונות, במסגרתה טענה לשינוי מהותי בנסיבות. בין היתר, טענה האם להשתתפות האב בהוצאות דמי השכירות שהחלה לשלם להוריה עבור המגורים אצלם, וכן טענה כי האב אינו ממלא אחר התחייבויותיו מכוח ההסכם, לרבות תשלום עבור השמרטף בימים בהם אינו מקיים את הסדרי הראיה שנקבעו עם הקטינים. האם ציינה, כי במצב הנוכחי אינה מצליחה לספק את צרכי המחייה הבסיסיים של הקטינים ואף נאלצת להיעזר בתרומות מזון פן יגיעו לחרפת רעב.

השופט שדאפנה קיבל את תביעת האם, וקבע כי אין לצפות מן הקטינים שישלמו את המחיר עבור הוויתור שעשו הוריהם במסגרת הסכם הגירושין. משכך, לאור העובדה שסכום המזונות שנקבע בהסכם בין ההורים נמוך מרף המינימום המקובל בפסיקה, וכיוון שהאב משתמט מקיום חובותיו כלפיהם, עמדה האישה בנטל ההוכחה הדרוש לשם הגדלת דמי המזונות. עוד נקבע, כי על האב להעביר לידי האם סך של 20,000 ₪ בגין חוב מזונות עבר.

סיכומם של דברים, בתי-המשפט אמנם בוחנים בכובד ראש האם אכן התקיים שינוי מהותי בנסיבות בטרם מאושרת תביעה להגדלת דמי המזונות, בשל החשיבות הגלומה בכיבוד רצונם של הצדדים ועל-מנת לתמרץ הורים לקבל החלטות בנוגע לקטינים על דרך ההסכמה, מסבירה עו"ד טל איטקין. יחד עם זאת, בתי-המשפט ערים לצרכיו הספציפיים של כל קטין, ובמצבים בהם דמי המזונות אינם עונים כנדרש על צרכים אלו נראה כי בתי-המשפט מפעילים את סמכותם ומשנים את סכום המזונות שנקבע, הגם ששינוי זה נוגד את הסכמת הצדדים להסכם.

לכתבה נוספת של עורכת הדין טל איטקין לחצו כאן

להשמיע את דעתך